Talmudica

This site has been Moved to Webs.com. You can access all the Talmudica pages there.

Monday, May 18, 2009

Selected Ha’aros from Talmudica

ת''ר ללמוד תורה ולישא אשה ילמוד תורה ואח''כ ישא אשה ואם א''א לו בלא אשה ישא אשה ואח''כ ילמוד תורה

אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה נושא אשה ואח''כ ילמוד תורה

ר' יוחנן אמר ריחיים בצוארו ויעסוק בתורה ולא פליגי הא לן והא להו*:


 

(what do they do w/TK? accept it and apply to their place&time)

- rashi - הא לן הא להו - בני בבל היו הולכין וגורסין משניות התנאים בא"י ומתוך שלומדים חוץ למקומם אין צרכי הבית מוטלים עליו נושא אשה דהוה בלא הרהור ואח"כ הולך ולומד תורה!

tos. – each amora saying for other person's land..

.. prob. impossible to say they learned in bavel.

perhaps everyone learned in own land, just easier parnasa in Bavel?


 

Someone showed me the ran here, who says the women worked!


 

אמר רב ספרא משום ר' יהושע בן חנניא מאי דכתיב {דברים ו-ז}
ושננתם לבניך אל תקרי ושננתם אלא ושלשתם לעולם ישלש אדם שנותיו שליש במקרא שליש במשנה שליש בתלמוד מי יודע כמה חיי לא צריכא ליומי


 

[and now people rely on tosafos. but how learn tanach form gemara..? and y didn't he just say to do gemara? any form of gemara would need to quote pesukim just like the bavli! c. Torah Temima]


 

ששלשתן שותפין בו ת''ר שלשה שותפין הן באדם הקב''ה ואביו ואמו בזמן שאדם מכבד את אביו ואת אמו אמר הקב''ה מעלה אני עליהם כאילו דרתי ביניהם וכבדוני

Person owes his existence and much more to G-d and his parents.. (many examples compare parents and shechinah.. below by tzaar, amora said shechina, also on 1st
Tablet..)


 

דרש עולא רבה אפיתחא דבי נשיאה מאי דכתיב {תהילים קלח-ד}
יודוך ה' כל מלכי ארץ כי שמעו אמרי פיך מאמר פיך לא נאמר אלא אמרי פיך בשעה שאמר הקב''ה {שמות כ }
אנכי ולא יהיה לך אמרו אומות העולם לכבוד עצמו הוא דורש כיון שאמר {שמות כ-יב}
כבד את אביך ואת אמך חזרו והודו למאמרות הראשונות רבא אמר מהכא {תהילים קיט-קס}
ראש דברך אמת ראש דברך ולא סוף דברך אלא מסוף דברך ניכר שראש דברך אמת

pshuto- they realize He's also concerned about us so they say fine we'll accept Him too. but seems a bit superficial,

so rashi says: כ''ש שחייב אדם בכבודו שאף הוא שותף בבריאתו כאביו ואמו וחייו ומותו מסורין בידו

they relaized it made sense, and then they realized 1st ones also do!

many secular peple dont recognize importance of bein adom l'makom.. norm. they reject parents also (60's) but if recognize parents can then realize also G-d.


 

וא''ר חנינא ומה מי שאינו מצווה ועושה כך מצווה ועושה עאכו''כ דאר''ח גדול מצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה אמר רב יוסף מריש ה''א מאן דהוה אמר לי הלכה כר''י דאמר סומא פטור מן המצות עבידנא יומא טבא לרבנן דהא לא מיפקידנא והא עבידנא השתא דשמעיתא להא דא''ר חנינא גדול מצווה ועושה יותר ממי שאינו מצווה ועושה אדרבה מאן דאמר לי דאין הלכה כרבי יהודה עבידנא יומא טבא לרבנן


 

Most peple explain that if commanded, its harder, so therefore get more reward, so greater.

But many difficulties: Q1. Not true. In almost all cases, people do better what told, its harder to do extra. (compare women in doing time-mitzvos, etc.). Q2-3. Y would R'Yosef be happy, what difference on past, and now harder nisayon for future! and we should also mind, y say bracha (shelo..) and y celebr. Bar mitzva?


 

Tos. exp. in almost opp. way:

גדול המצווה ועושה. נראה דהיינו טעמא דמי שמצווה ועושה עדיף לפי שדואג ומצטער יותר פן יעבור ממי שאין מצווה שיש לו פת בסלו שאם ירצה יניח:

(So "L'fum tzara agra"! The Tosafos were the Briskers of their day, but most peopel probably wouldn't connect to this.. )


 

I would say that doing a mitzva when commanded fulfills something more necessary. For example, if someone's father asks him to bring water*, it is really good. But if he just brings his father water when he didn't need it, it's nice, but not the same... Eating Matzah on rest of days isn't same as eating Night of 15th* etc... [I found that AS, Tosafos Rosh., Ritva say something similar.]


 


 


 


 

Kidushin 14b-16b

קנינים- עבדים, בהמה, קרקע..

[קידושין יד:-כט.]

Part I- 14b-16b


 


 


 

קניני עבד עברי ואמה העבריה


 

שמות פרק-כא מכרוהו בית דין* A

{א} וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם: {ב} כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם: {ג} אִם בְּגַפּוֹ יָבֹא בְּגַפּוֹ יֵצֵא אִם בַּעַל אִשָּׁה הוּא וְיָצְאָה אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ: {ד} אִם אֲדֹנָיו יִתֶּן לוֹ אִשָּׁה וְיָלְדָה לוֹ בָנִים אוֹ בָנוֹת הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה לַאדֹנֶיהָ וְהוּא יֵצֵא בְגַפּוֹ: {ה} וְאִם אָמֹר יֹאמַר הָעֶבֶד אָהַבְתִּי אֶת אֲדֹנִי אֶת אִשְׁתִּי וְאֶת בָּנָי לֹא אֵצֵא חָפְשִׁי: {ו} וְהִגִּישׁוֹ אֲדֹנָיו אֶל הָאֱלֹהִים וְהִגִּישׁוֹ אֶל הַדֶּלֶת אוֹ אֶל הַמְּזוּזָה וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת אָזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ וַעֲבָדוֹ לְעֹלָם:     {ז} וְכִי יִמְכֹּר אִישׁ אֶת בִּתּוֹ לְאָמָה לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים: {ח} אִם רָעָה בְּעֵינֵי אֲדֹנֶיהָ אֲשֶׁר (לא) לוֹ יְעָדָהּ וְהֶפְדָּהּ לְעַם נָכְרִי לֹא יִמְשֹׁל לְמָכְרָהּ בְּבִגְדוֹ בָהּ: {ט} וְאִם לִבְנוֹ יִיעָדֶנָּה כְּמִשְׁפַּט הַבָּנוֹת יַעֲשֶׂה לָּהּ: {י} אִם אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ לֹא יִגְרָע: {יא} וְאִם שְׁלָשׁ אֵלֶּה לֹא יַעֲשֶׂה לָהּ וְיָצְאָה חִנָּם אֵין כָּסֶף:


 

ויקרא פרק-כה מוכר עצמו * B

{לט} וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ עִמָּךְ וְנִמְכַּר לָךְ לֹא תַעֲבֹד בּוֹ עֲבֹדַת עָבֶד: {מ} כְּשָׂכִיר כְּתוֹשָׁב יִהְיֶה עִמָּךְ עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל יַעֲבֹד עִמָּךְ: {מא} וְיָצָא מֵעִמָּךְ הוּא וּבָנָיו עִמּוֹ וְשָׁב אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ וְאֶל אֲחֻזַּת אֲבֹתָיו יָשׁוּב: {מב} כִּי עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם לֹא יִמָּכְרוּ מִמְכֶּרֶת עָבֶד: {מג} לֹא תִרְדֶּה בוֹ בְּפָרֶךְ וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ: {מד} וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ אֲשֶׁר יִהְיוּ לָךְ מֵאֵת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתֵיכֶם מֵהֶם תִּקְנוּ עֶבֶד וְאָמָה: {מה} וְגַם מִבְּנֵי הַתּוֹשָׁבִים הַגָּרִים עִמָּכֶם מֵהֶם תִּקְנוּ וּמִמִּשְׁפַּחְתָּם אֲשֶׁר עִמָּכֶם אֲשֶׁר הוֹלִידוּ בְּאַרְצְכֶם וְהָיוּ לָכֶם לַאֲחֻזָּה: {מו} וְהִתְנַחֲלְתֶּם אֹתָם לִבְנֵיכֶם אַחֲרֵיכֶם לָרֶשֶׁת אֲחֻזָּה לְעֹלָם בָּהֶם תַּעֲבֹדוּ וּבְאַחֵיכֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ בְּאָחִיו לֹא תִרְדֶּה בוֹ בְּפָרֶךְ:     {מז} וְכִי תַשִּׂיג יַד גֵּר וְתוֹשָׁב עִמָּךְ וּמָךְ אָחִיךָ עִמּוֹ וְנִמְכַּר לְגֵר תּוֹשָׁב עִמָּךְ אוֹ לְעֵקֶר מִשְׁפַּחַת גֵּר: {מח} אַחֲרֵי נִמְכַּר גְּאֻלָּה תִּהְיֶה לּוֹ אֶחָד מֵאֶחָיו יִגְאָלֶנּוּ: {מט} אוֹ דֹדוֹ אוֹ בֶן דֹּדוֹ יִגְאָלֶנּוּ אוֹ מִשְּׁאֵר בְּשָׂרוֹ מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ יִגְאָלֶנּוּ אוֹ הִשִּׂיגָה יָדוֹ וְנִגְאָל: {נ} וְחִשַּׁב עִם קֹנֵהוּ מִשְּׁנַת הִמָּכְרוֹ לוֹ עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל וְהָיָה כֶּסֶף מִמְכָּרוֹ בְּמִסְפַּר שָׁנִים כִּימֵי שָׂכִיר יִהְיֶה עִמּוֹ: {נא} אִם עוֹד רַבּוֹת בַּשָּׁנִים לְפִיהֶן יָשִׁיב גְּאֻלָּתוֹ מִכֶּסֶף מִקְנָתוֹ: {נב} וְאִם מְעַט נִשְׁאַר בַּשָּׁנִים עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל וְחִשַּׁב לוֹ כְּפִי שָׁנָיו יָשִׁיב אֶת גְּאֻלָּתוֹ: {נג} כִּשְׂכִיר שָׁנָה בְּשָׁנָה יִהְיֶה עִמּוֹ לֹא יִרְדֶּנּוּ בְּפֶרֶךְ לְעֵינֶיךָ: {נד} וְאִם לֹא יִגָּאֵל בְּאֵלֶּה וְיָצָא בִּשְׁנַת הַיֹּבֵל הוּא וּבָנָיו עִמּוֹ: {נה} כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם:...


 

דברים פרק-טו מכרוהו בית דין* C

{יב} כִּי יִמָּכֵר לְךָ אָחִיךָ הָעִבְרִי אוֹ הָעִבְרִיָּה וַעֲבָדְךָ שֵׁשׁ שָׁנִים וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת תְּשַׁלְּחֶנּוּ חָפְשִׁי מֵעִמָּךְ: {יג} וְכִי תְשַׁלְּחֶנּוּ חָפְשִׁי מֵעִמָּךְ לֹא תְשַׁלְּחֶנּוּ רֵיקָם: {יד} הַעֲנֵיק תַּעֲנִיק לוֹ מִצֹּאנְךָ וּמִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ אֲשֶׁר בֵּרַכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ תִּתֶּן לוֹ: {טו} וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיִּפְדְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה הַיּוֹם: {טז} וְהָיָה כִּי יֹאמַר אֵלֶיךָ לֹא אֵצֵא מֵעִמָּךְ כִּי אֲהֵבְךָ וְאֶת בֵּיתֶךָ כִּי טוֹב לוֹ עִמָּךְ: {יז} וְלָקַחְתָּ אֶת הַמַּרְצֵעַ וְנָתַתָּה בְאָזְנוֹ וּבַדֶּלֶת וְהָיָה לְךָ עֶבֶד עוֹלָם וְאַף לַאֲמָתְךָ תַּעֲשֶׂה כֵּן: {יח} לֹא יִקְשֶׁה בְעֵינֶךָ בְּשַׁלֵּחֲךָ אֹתוֹ חָפְשִׁי מֵעִמָּךְ כִּי מִשְׁנֶה שְׂכַר שָׂכִיר עֲבָדְךָ שֵׁשׁ שָׁנִים וּבֵרַכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה:


 


 

מתני'. עבד עברי נקנה בכסף ובשטר, וקונה עצמו בשנים וביובל ובגרעון כסף; יתירה עליו אמה העבריה, שקונה את עצמה בסימנין. הנרצע נקנה ברציעה, וקונה את עצמו ביובל ובמיתת האדון.


 

גמ'. עבד עברי נקנה בכסף.

עבד

מקור

  

עבד עברי הנמכר לעובד כוכבים

מכסף מקנתו

מלמד שנקנה בכסף

כל קנינו בכסף

נמכר לישראל- אמה העבריה

והפדה

מלמד שמגרעת פדיונה ויוצאה.

מיקדשה בכסף מיקניא בכסף

מכרוהו ב"ד- עבד עברי

כי ימכר לך אחיך העברי או העבריה ועבדך שש שנים

מקיש עברי לעבריה.

נמכר בעל כורחו

מוכר עצמו

שכיר-שכיר.

  


 

הניחא למאן דיליף שכיר שכיר, אלא למאן דלא יליף שכיר שכיר מאי איכא למימר? אמר קרא: +ויקרא כה+ וכי תשיג, מוסף על ענין ראשון, וילמד עליון מתחתון.


 

ומאן תנא דלא יליף שכיר שכיר?

האי תנא הוא; דתניא:

מכרוהו ב"ד

המוכר עצמו

אינו נמכר אלא לשש

נמכר לשש ויתר על שש

נרצע

אינו נרצע

מעניקים לו

אין מעניקים לו

רבו מוסר לו שפחה כנענית

אין רבו מוסר לו שפחה כנענית

רבי אלעזר אומר: זה וזה אינו נמכר אלא לשש, זה וזה נרצע, וזה וזה מעניקים לו, וזה וזה רבו מוסר לו שפחה כנענית;


 

מאי לאו בהא קמיפלגי, דתנא קמא לא יליף שכיר שכיר, ור"א יליף שכיר שכיר! אמר רב טביומי משמיה דאביי: דכולי עלמא יליף שכיר שכיר, והכא בהאי קרא קמיפלגי..


 

המוכר עצמו..


 

מח'-נמכר לשש ויתר על שש?

רחמנא גבי
מכרוהו בית דין..

תנא קמא-כן

רבי אלעזר-לא

ועבדך שש שנים (יב)

זה - ולא מוכר עצמו

לך - ולא ליורש

ועבדך אחרינא (יח)

לך - ולא ליורש

ולהרצאת אדון הוא דאתא


 

מח'- אינו נרצע?

 

תנא קמא

רבי אלעזר

 

+שמות כא+ ורצע אדניו את אזנו במרצע

לגזירה שוה לרציעה שהיא באזן ימנית

( נאמר כאן אזן ונאמר להלן +ויקרא יד+ אזן, מה להלן ימין, אף כאן ימין)

 

אזנו

אזנו שלו - ולא אזנו של מוכר עצמו

אזנו - ולא אזנה*

 

+שמות כא+ ואם יאמר העבד

העבד - ולא אמה*

עד שיאמר כשהוא עבד

 


 

ואידך? מעבד העבד נפקא. ואידך? עבד העבד לא דריש.


 

אין מעניקין לו?

 

תנא קמא

רבי אלעזר

+דברים טו+ הענק תעניק לו

לו - ולא למוכר עצמו

לו - ולא לבעל חובו

 

בעלמא נמי לא סבירא לן כרבי נתן.

מדסבירא לן בעלמא כרבי נתן - הנושה בחברו מנה וחברו בחברו - מוציאין מזה ונותנין לזה. (מקור: +במדבר ה+ ונתן לאשר אשם לו, אתא לו לאפוקי)


 

אין רבו מוסר לו שפחה כנענית?

 

תנא קמא

רבי אלעזר

+שמות כא+ אם אדוניו יתן לו אשה

לו - ולא למוכר עצמו

לו - בעל כרחו

כי משנה שכר שכיר עבדך

(שכיר אינו עובד אלא ביום, עבד עברי עובד בין ביום ובין בלילה...)

מכאן, שרבו מוסר לו שפחה כנענית

אי מהתם, הוה אמינא ה"מ מדעתיה, אבל בע"כ - אימא לא, קמ"ל.*

(together learns..)


 


 


 

אלא מאן תנא דלא יליף שכיר שכיר? האי תנא הוא; דתניא..

naa, g'sh wouldnt wrk..

עבד יוצא לחירות ביובל מנלן?

עבד

מקור

ג"ש לא מועיל

איצטריך..*

 

עבד עברי הנמכר לעובד כוכבים

עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל יַעֲבֹד עִמָּךְ:

   

בנרצע

ושבתם איש אל אחוזתו ואיש אל משפחתו וגו'


 

*ס"ד אמינא מוכר עצמו הוא, דלא עבד איסורא, אבל מכרוהו ב"ד דעבד איסורא - אימא ניקנסיה, קמ"ל*

דמטאי זמניה - אימא נקנסיה (דעבר על "כי עבדי הם")

אמר קרא איש, איזהו דבר שנוהג באיש ואין נוהג באשה? הוי אומר: זו רציעה

במכרוהו ב"ד

ושב אל משפחתו וגו' -

לא עבד ליה שש - אימא לא

 


 


 

* resolving l'olam w/ v'shavtem (*exp)


 

פסוק

הוה אמינא*

לעולם

לעולם ממש

both

לעולמו של יובל

שבתם

הוה אמינא ה"מ היכא דלא עבד שש


 


 

אלא מאן תנא דלא יליף שכיר שכיר? רבי..

וְאִם לֹא יִגָּאֵל בְּאֵלֶּה וְיָצָא בִּשְׁנַת הַיֹּבֵל הוּא וּבָנָיו עִמּוֹ:

 

רבי

 

יגאלנו

לזה[נמכר לגוי] - ולא לאחר

(and no redemtion for a slave owned by Jews)

באלה

באלה הוא נגאל, ואין נגאל בשש.

שיכול והלא דין הוא: ומה מי שאינו נגאל באלה - נגאל בשש, זה שנגאל באלה - אינו דין שנגאל בשש

וְיָצָא בִּשְׁנַת הַיֹּבֵל*

בעובד כוכבים שישנו תחת ידך*

wait till yovel, don't deceptively free him earlier.


 

ר' יוסי הגלילי

ר"ע


 

לימוד

וְאִם לֹא יִגָּאֵל בְּאֵלֶּה אלא באחר וְיָצָא בִּשְׁנַת הַיֹּבֵל [שעבוד
עד היובל]

באלה [קרובים]- לשחרור, בשאר כל אדם - לשעבוד

באלה [שאר כל אדם]- לשחרור, בקרובים- לשעבוד.

סברא

מסתברא גאולת אחרים לשיעבוד, דאי אמרת לשחרור, הוו מימנעי ולא פרקי ליה;

מסתברא גאולת קרובים לשיעבוד, דאי אמרת לשחרור, כל יומא ויומא אזל ומזבין נפשיה.


 

בסוף:לא מצא התנא


 


 


  

אם אחרת יקח לו- הקישה הכתוב לאחרת

 

לא תצא כצאת העבדים

רב הונא אמר: אדון כותבו

אשה מקניא בשטר

>>>>>

אמה העבריה מקניא בשטר

שאינה יוצאה בראשי אברים כעבד


 

רב חסדא אמר: אב כותבו

+שמות כא+ לא תצא כצאת העבדים,

+ויקרא כה+ והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם,

 
 

* אבל נקנית היא כקנין עבדים, ומאי ניהו? שטר

אותם בחזקה - ולא אחר בחזקה

 
 

שטר ה"ל לרבויי, שכן מוציאה בבת ישראל

אדרבה, חזקה ה"ל לרבויי, שכן קונה בנכסי הגר!

 
  

באישות מיהת לא אשכחן

 
  

אי בעית אימא: להכי אהני אם אחרת.

 


 

flip chart, etc..

 


show the pesukim vs/ e/othr


 

ואימא: אותם בשטר - ולא אחר בשטר! הכתיב: לא תצא כצאת העבדים. ומה ראית? מסתברא,. . ורב הונא, האי מאי דריש ביה? ההוא מיבעי ליה: ורב חסדא? א"כ, לכתוב קרא לא תצא כעבדים, מאי כצאת העבדים? ש"מ תרתי.


 

[comp. usage of "lo" w/later –[


 

. אמר, דאמר קרא: +שמות כא+, מלמד,. תנא; וקונה את עצמו בכסף ובשוה כסף, ובשטר. בשלמא כסף, דכתיב: +ויקרא כה+; נמי, +ויקרא כה+ אמר רחמנא -; אלא האי ה"ד? אילימא דכתב ליה שטרא אדמיה, היינו כסף! אלא שיחרור, שטר למה לי? לימא ליה באפי תרי זיל, א"נ באפי בי דינא זיל! אמר רבא, זאת אומרת:.


 

וקונה את עצמו ב..

דכתיב

 

שנים

שש שנים יעבד ובשביעית וגו'.

 

יובל

עד שנת היובל יעבד עמך

 

גרעון כסף *

חזקיה- והפדה

שמגרע פדיונה ויוצאה

תנא- מכסף מקנתו

 

שוה כסף

ישיב גאולתו

לרבות שוה כסף ככסף

שטר

ע'ל,צר'-

עבד עברי גופו קנוי, והרב שמחל על גרעונו - אין גרעונו מחול


 


 

יתירה עליו אמה העבריה.

אמר ר"ל: אמה העבריה קונה את עצמה במיתת האב מרשות אדון, מק"ו:

ומה סימנין

שאין מוציאין מרשות אב

מוציאין מרשות אדון,

מיתה

שמוציאה מרשות אב

אינו דין שמוציאה מרשות אדון.


 


   

Question

Answer

ברייתא א

יתירה עליו אמה העבריה

שקונה את עצמה בסימנין

ניתני נמי מיתת האב!

דבר שיש לו קצבה (אפ' רק למטה) קתני, דבר שאין לו קצבה לא קתני

ברייתא ב

ד' מעניקים להם

ג' באיש וג' באשה, ואי אתה יכול לומר ד' באחד, לפי שאין סימנים באיש ואין רציעה באשה

האיכא מיתת אדון, דאין להם קצבה וקתני, ניתני נמי מיתת אב!

מיתת אדון נמי לא קתני*

ברייתא ג

ואלו מעניקים להם

היוצא בשנים, וביובל, ובמיתת האדון, ואמה העבריה בסימנים

ניתני נמי מיתת אב!

תיובתא.


 

*ברייתא ב

 

ה'א

מסק'

באיש

היוצא בשש שנים והיוצא ביובל ונרצע שיוצא במיתת אדון

שנים ויובל ויובל של רציעה

באשה

שנים ויובל וסימנים

שנים ויובל וסימנים

והא ריש לקיש ק"ו אמר! קל וחומר פריכא היא, משום דאיכא למיפרך: מה לסימנין שנשתנה הגוף, תאמר במיתת אב שכן לא נשתנה הגוף?

Thursday, December 4, 2008

Talmudica

The Talmud is a large uncharted ocean. Its pages are difficult to transverse, and even harder to remember. On this blog I will try to accomplish a great task. I will try to chart the Talmud.

I will start off simple, putting up some rough summaries and charts of some gemaras in kiddushin. It will be a good tool for chazara. Eventually, maybe I'll get to Sanhedrin, Megillah and Sukkah. I may develop a more complete system, and this may become a new way to learn shas.

About Me

I started this blog in the beginning of 2006 to write about various torah topics...